החלטה בתיק ת"א 7008/05

התובעים מבקשים, כי המומחית מטעם בית המשפט, ד"ר בלומנזון, אשר מונתה לבדיקת השאלה אם נגרם נזק נפשי לתובעים מס' 3 ו- 4 עקב מות המנוחה, ואם כן מה טיבו ושיעורו, תקבל לעיונה את חוות הדעת שערך מומחה נוסף מטעם בית המשפט, ד"ר אהרונסון, אשר התבקש לבחון אותה השאלה בנוגע לתובע מס' 2, אביהם של התובעים מס' 3 ו- 4. חוות דעתו של ד"ר אהרונסון נערכה בתאריך 5.12.05, ואילו חוות דעתה של ד"ר בלומנזון טרם הושלמה.

הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת, כי תכליתה של הבקשה להשפיע השפעה בלתי הוגנת על המומחית, שכן אין כל קשר ענייני בין מצבו הנפשי של התובע מס' 2 לבין מצבם הנפשי של ילדיו, התובעים מס' 3 ו- 4.

ההלכה היא, כי ניתן להציג בפני מומחה שמינה בית משפט חוות דעת של מומחים אחרים שהתמנו באותו משפט, בין אם באותו תחום ובין אם בתחומים אחרים (רע"א 333/89 "שלוח" חברה לביטוח בע"מ נ' ידידים, פ"ד מג(4) 375). בית המשפט אינו חושש מ"זיהום" שיקול דעתו של המומחה שמינה, שכן " חזקה על מומחה המתמנה על-ידי בית המשפט שיידע לקבוע מימצאים ולחוות דעתו ללא פניות, גם אם מונחת בפניו חוות דעת של מומחה בלתי תלוי אחר, מומחה אשר נמצא ראוי וכשר לשמש מומחה מטעם בית המשפט באותה פרשה" (רע"א 2033/94 צור-שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' פרטוק הרצל, תק-על 94(2) 85). בהחלטה שניתנה בבית המשפט העליון בימים אלה (מפי כב' השופט ריבלין) נאמר בהקשר זה: "כך,'עקרון הניטראליות' (כלשונו של פרופ' י' אנגלרד בסיפרו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה שלישית, תשס"ה) 467) הוא שהתווה את הדרך: חוות דעת של מומחה ניטראלי ואובייקטיבי - ומומחה שמונה מטעם בית המשפט בכלל זה - אין בעיקרון סיבה למנוע את הצגתה בפני מומחה אחר, אם כי סיבה כזו עשוייה להימצא בנסיבותיו של מקרה פרטי זה או אחר" (רע"א 4951/05 אהרון פוקס נ' הדר חברה לביטוח בע"מ - החלטה מיום 20.2.06).

יישומן של אמות מידה אלה לענייננו מוביל לכלל מסקנה, כי יש לקבל את בקשת התובעים ולאפשר לד"ר בלומנזון לעיין בחוות הדעת של ד"ר אהרונסון. להלן אבאר עמדתי.

אכן, המדובר בשני מומחים אשר התמנו לבדיקת מצבם הנפשי של תובעים שונים, ואולם המדובר בתובעים שקיימת קירבה ממשית ביניהם - התובע מס' 2 הוא אביהם של התובעים מס' 3 ו- 4, שהם בן ובת בגיל הגן. במצב דברים זה, מצבו הנפשי של האב, שאליו מתייחסת חוות הדעת של ד"ר אהרונסון, רלבנטי ביותר בעת עריכת חוות הדעת בנוגע למצבם הנפשי של שני הקטינים, שכן ניתן להניח מטבע הדברים שלמצבו הנפשי של האב ישנה השפעה ישירה על מצבם הנפשי של שני ילדיו הקטינים, במיוחד במצב המשפחתי שנוצר לאחר מות המנוחה בתאונה. אזכיר, כי ד"ר בלומנזון ביקשה לקבל לעיונה את הרישומים השוטפים של הפסיכולוג המטפל באב, התובע מס' 2, והנתבעת לא התנגדה לכך (ראה עמ' 11 לפרוטוקול). היינו, גם הנתבעת מסכימה כי קיימת רלבנטיות למצבו של האב בהערכת מצבם של ילדיו הקטינים. הוא הדין בחוות הדעת של ד"ר אהרונסון, המומחה מטעם בית המשפט, אשר כוללת מידע רלבנטי לעריכת חוות הדעת. המדובר בענייננו בחוות דעת של מומחה בתחום הפסיכיאטרי. כפי שפורט בהרחבה בהחלטה שניתנה בבש"א 131/06 בנוגע להעברת דוחות שערכו הגננות של התובעים מס' 3 ו- 4 לעיון המומחית, המגמה היא לאפשר למומחה הפסיכיאטרי לשאוב מידע רלבנטי לצורך הכנת חוות דעתו ממקורות מגוונים (בני משפחה, חברים, מורים ואחרים). אני סבורה, כי חוות הדעת הפסיכיאטרית של ד"ר אהרונסון באה בכלל זה.

עוד יש להזכיר, כי לכתחילה מונתה ד"ר בלומנזון לבחינת מצבם הנפשי של שלושת התובעים - האב והילדים. רק לאחר פניית המומחית, אשר ציינה כי לנוכח מומחיותה המיוחדת בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר תוכל לבדוק רק את הילדים, מונה מומחה נוסף. לו היה נותר מינויה המקורי של ד"ר בלומנזון על מכונו, לא הייתה מתעוררת כל שאלה בדבר הזרימה ההדדית של המידע ביחס לעריכת שתי חוות הדעת.

על יסוד כל האמור לעיל, אני מחליטה לקבל את הבקשה. ב"כ התובעים ידאג להעביר לד"ר בלומנזון לאלתר עותק מחוות הדעת של ד"ר אהרונסון.

ניתנה היום, ט' באדר תשס"ו (9 במרץ 2006), בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים, בפקסימיליה.

עינת